שלום לכולכם.

מסתבר שאחרי שח"כ שמעון אוחיון הביא לחיינו את הצעת החוק שתסתום לנו חלקית את הפה (ידועה גם בשם "הצעת החוק שתאסור עלינו להגיד נאצי"), הוא החליט שהשלב הבא יהיה הגדרה של על מה כן נדבר, או בשמה החדש: "מטרת מערכת החינוך היא לחנך לחיזוק ישראל כמדינת הלאום היהודי".

תגיד לי בבקשה, חבר הכנסת אוחיון, האם זו באמת הבעיה של ישראל? חוסר בלאומיות? אני יודע שאתה וחבריך מהימין נמצאים במצב של חוסר ביטחון או משהו כזה, כי אתם בטוחים שלמרות שמאז 1977 המפלגות שמזוהות עם השמאל (העבודה שהעלתה את פרס, רבין וברק, למרות שאין שום דבר בין האחרון לבין שמאל) והמרכז (קדימה, שהעלתה את אולמרט) שלטו פה פחות מ-12 שנה, השמאל עדיין שולט כאן ומכתיב מדיניות - אבל באמת, זו הבעיה של ישראל?

תסתכל רגע סביבך, ח"כ אוחיון: יש תנועה שמוכנה לפעול ולפעמים גם פועלת באלימות כנגד הרעיון של זוגות מעורבים (ובבקשה אל תעלו את הטיעון שאם ערבייה תצא עם יהודי ישחטו אותה - גם אם זו לא הגזמה פרועה, זה לא ממש מצדיק את התנהגות כזו מצד יהודים); יש אנשים בוגרים שכבר עברו במערכת החינוך שמוכנים לסקול את אדם ורטה בגלל דעותיו והצהירו על זה קבל עם ועדה; בנוסף לזה גם כל פעילות גזענית מקבלת גל של תמיכה מעשרות ומאות אנשים, והרשימה עוד ארוכה. לאור זאת, קשה להגיד ביושר שיש פה בעיה של חוסר בלאומיות, אלא יותר בעיה של עודף בלאומנות. כמה חסרי ביטחון אתם שם למעלה שאתם חייבים לתקוע את הלאומיות שלכם לכל מקום גם כשממש אין צורך?

ואם כבר מחליטים לקבוע לתלמידים מה לחשוב במקום איך לחשוב, לא עדיף לעשות משהו עם הגזענות העולה? אה, רגע, נכון, הקואליציה שבה אתה יושב הפילה הצעה כזו לפני שמונה חודשים. מסתבר שלחנך נגד גזענות ולאומנות זה רע, להכריח ערבים ללמוד וללמד שמדינת ישראל זו מדינת הלאום היהודי זה בסדר.

ורגע לפני שאתה מעלה לי את הטיעון השחוק שצרפת היא מדינת הלאום הצרפתי וככה מתייחסים אליה ויאדה-יאדה-יאדה, תרשה לי לעצור אותך ולחסוך לך את הטרחה: בניגוד לאותו לאום יהודי (שבאמת נורא יפה מצדה של ציפי לבני להתעקש עליו) מעורפל שלא ברור מתי הוא קשור לדת ומתי לא, הלאום הצרפתי, לפחות ברמה התאורטית, לא מתייחס יותר מדי לנושא הדת. מבחינה תאורטית, אין שום סתירה בין היותו של מישהו קתולי, פרוטסטנטי, יהודי, מוסלמי או בהאיי לבין היותו צרפתי (זה שבפועל קורים דברים אחרים זה נכון, אבל זה לא רלוונטי כרגע). לעומת זאת, אי-אפשר להיות בן דת מוסלמית, נוצרית או דרוזית ולהיות שייך ללאום היהודי. כלומר, אתה מבקש בעצם לחנך שמדינת ישראל היא מדינתו של 75 אחוז מהציבור בלבד וש-25 האחוזים האחרים יישבו בשקט ויגידו תודה שמותר להם לשים פתק בקלפי בלי שמציצים להם למעטפה. מזל באמת שהבהרת ש"מדינת ישראל שייכת רק לעם ישראל", כדי שכל הנאיבים שחשבו שאתה בסך הכל דואג לחזק את מדינת הלאום יבינו שבעצם אכפת לך מפלח מאוד ספציפי של האוכלוסייה.

אה, והרעיון המקסים הזה שילמדו את תכנית הלימודים שלך בבתי ספר ערביים? גאוני. הגיע הזמן באמת ללמד את הערבים האלה שהם צריכים לחפש לעצמם את אחת מ-42 המדינות הערביות שיש פה באזור או לשתוק כנגד הרצון להפוך אותם לאזרחים סוג ב' (אם לא בפרקטיקה אז במהות). מעניין אם אתה תסמוך על המורים הערבים שיעשו את זה או שתכניס לבתי הספר האלו מורים יהודים שיעשו את העבודה הזו, רק כדי להיות בטוח שהחומר עובר.

עוד נקודה שמעניינת אותי היא איך תיראה הבחינה על החומר הזה. אוקיי, סבבה, השאלה הראשונה תהיה "הגדר את מדינת ישראל" כשהתשובה היא "מדינת הלאום היהודי", אבל מה הלאה? מה חובותיו וזכויותיו של הערבי במדינת הלאום היהודי? איך אתה בדיוק הולך לבדוק שמלמדים את הילדים הרכים לאומיות מהי בדרך הטובה ביותר?

אבל הדבר הכי מעניין הוא העניין הזה שהחינוך ללאומיות יהודית גאה יהיה "מטרת מערכת החינוך". אני בהחלט מבין את ההיגיון, כי במטרות שלה להקנות ידע וכלים, לפתח את החשיבה או סתם להקנות כמה ערכים אוניברסליים (כמו, נגיד, לא לצהול ולשמוח כשנותנים למישהו אחר מכות) מערכת החינוך כבר לא תעמוד בעשור הקרוב, וכנראה שגם בזה שאחריו, ולכן בהחלט טבעי שניתן לה לחנך לערך הנשגב של "כל זה שלי ולא של אף אחד אחר ושהוא לא יעז לגעת בזה" (אגב, אתם מוזמנים להראות לתלמידים את הסרט "מלך האריות" של דיסני, שמחנך פחות או יותר לערכים האלו, אבל אל תקרינו להם בטעות את סרט ההמשך הסמולני). אבל אתה לא חושש שגם זו עלולה להיות מטרה גבוהה מדי? למה לא ללכת על מטרות שכבר הושגו, כמו הכשרת מכי מורים? הכשרת חיילים טובים? הכשרת שטינקרים שבעזרת שר החינוך זורקים את מעמד המורה לזבל? לא הגיוני יותר?

בקיצור, אנא ממך ח"כ אוחיון, למרות שאני מבין ללבך ולרצונך לתפוס כותרת ושיידעו מי אתה, בבקשה קח לך חופשה מהצעות חוק. אתה אמנם פעלתן ויש לך אנרגיות, אבל החופשה הזו היא לא בשבילך, היא בשבילנו.

תודה ושבוע טוב.

היי בוז'י.

לפני הכל, רציתי לברך אותך על ניצחונך בבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה. אמנם סביר להניח שבפעם הבאה תפסיד כי אתה יושב במפלגה שבה לא מסוגלים לשבת חמש דקות בלי לתקוע ליושב הראש סכין בגב או לרוץ לקואליציה, אבל עד אז אתה מוזמן לנוח על זרי הדפנה.

סתם, לא באמת, אין לך זמן לנוח על זרי הדפנה. עוד לא נכנסת לתפקיד באופן רשמי וכבר יש לך מבחן ראשון. אל תדאג, הוא ממש פשוט, יש אפילו סיכוי שלא תיכשל בו:

יש שמועות כאלה, לא ברור אם הן נכונות אבל במציאות שלנו כלום לא יפתיע אותנו, שביבי ממש רוצה את מפלגת העבודה בממשלה, והוא מוכן אפילו לזרוק את האח של יאיר, בנט, בשביל זה. יש גם שמועות שבגלל שעברו שלוש שנים מאז שהיית שר, אתה ממש מתגעגע לקואליציה ושאתה רוצה לחזור.

אז הנה המבחן שלך: לא, ולשם הדגשה אני אחזור על זה שוב, לא להיכנס לקואליציה.

אני יודע שזה קשה לך, בעיקר בגלל שאתה חסיד גישת ה"לשנות מבפנים". אז תרשה לי להרגיע אותך: מפלגת העבודה לא שינתה כמעט שום דבר בשש הממשלות בהן היא הייתה חברה ולא עמדה בראשן. כלומר, ברצינות, איזה הישג מפלגת העבודה לגלגוליה יכולה לזקוף לעצמה בממשלות של שמיר, שרון, אולמרט ונתניהו? הנה רמז קטן: את התרגיל המסריח. נכון, זה היה כישלון, אבל לפחות שמעון פרס חיסל את ממשלת השיתוק הלאומי (אה, הנה עוד הישג שלכם בקואליציה - הבאתם עלינו ממשלת שיתוק לאומי). אז באמת שאתה יכול להיות רגוע בקשר לרעיון ה"שינוי מבפנים": הוא לא עובד, ואני מבטיח לך שמדינת ישראל לא תפסיד כלום חוץ מכמה ממים נחמדים שיצחקו עליך.

אמנם נכון הקטע הזה שאתה יושב במפלגה שהמפלגה היחידה שמתפקדת יותר גרוע ממנה באופוזיציה זו קדימה, אבל זה רק כי אין לכם ניסיון. תחשוב על זה: מתוך 12 ממשלות שמפלגת העבודה על גלגוליה לא עמדה בראשן, המפלגה ישבה באופוזיציה על פני כל הכהונה של הממשלה רק בשש. אז נכון שכרגע המפלגה שלך לא משהו בלהיות אופוזיציה לוחמת לנתניהו, או אפילו אופוזיציה לוחמת לחבורת חלזונות חדורי מוטיבציה, אבל אולי אם תנסו לתרגל לשבת באופוזיציה במקום ללכת לאזור הנוח שלכם שבו אתם, ובכן, גם לא ממש מתפקדים, תוכלו להתקרב למשהו שנקרא "אופוזיציה".

אה, ויש גם את הקטע הזה שמפלגת העבודה מתיימרת להיות אלטרנטיבה לליכוד. נכון שהיא לא, כי בסוף שתי המפלגות דופקות את האזרח הקטן עד העצם, אבל יש מצב שלא יזיק לכם לפחות לנסות להיראות כמו אלטרנטיבה. אם שאלת את עצמך למה ראש הממשלה האחרון ממפלגת העבודה היה אהוד ברק, יש מצב שזה קשור לזה שלמפלגה שלך יש עמוד שדרה מגומי.

אז כמו שאתה רואה, יש לך מבחן ממש אבל ממש פשוט.

תנסה לא לפשל.

פשוט קטעים עם ביבי הזה.

כל העולם ואחותו ידעו להגיד שהממשלה הכי פחות מחורבנת שאפשר להוציא מתוצאות הבחירות היא ממשלה שתכלול את הליכוד "הלוואי והיינו הומלסים" ביתנו, יש "אמירות פופוליסטיות שמדברות על" עתיד והבית "סליחה, הקרוואן באמצע שום מקום אבל יש לשם כביש עוקף" היהודי, ואולי עוד מפלגה או שתיים מהתחום המתקרא "מרכז" (או במונח הארוך יותר, "אין לנו מושג מה אנחנו רוצים, אז במקרה הטוב גיבשנו מצע שמורכב מאמירות סותרות ובמקרה הפחות טוב לא טרחנו לעשות אפילו את זה ואיכשהו גרמנו לכם להצביע לנו"). זו גם הממשלה שהכי קל להרכיב, כי בואו נודה, ליאיר לפיד לא הכי דחוף להביא מחר להסכם עם הפלסטינים וכולם מסכימים פחות או יותר על התחום הכלכלי.

רק ראש הממשלה בנימין נתניהו, האיש שכולם מייחסים לו את היכולות של דון דרייפר מ"מד מן" לשלוף איזשהו טריק גאוני תוך כדי העמדת פנים מרשימה שזה היה לו בראש כל הזמן למרות שהרעיון צץ לו רק עכשיו, רק הוא היה צריך כמעט את כל התקופה שעמדה לרשותו כדי להרכיב ממשלה, ואפילו לא בטוח שלא יהיה איזה פיצוץ שיהרוס לו את הכל. פשוט קטעים.

אז אני מבין שנתניהו חולק עם חברי המפלגות החרדיות את תפיסת העולם לפיה כל מי שיש לו שני פיגמנטים יותר מלאלי ישי הוא סכנה לציבור, אני מבין שהוא חולק עם שלי יחימוביץ' את האהבה לבלבל המון את המוח ולעשות עם זה ממש מעט, אני גם מבין שהוא רוצה את פואד איתו בממשלה כי שניהם רוצים להיות בשלטון ולשניהם אין מושג מה לעשות עם זה. באמת שאני מבין. אני לא מאשים אותו שהוא ניסה להכניס את המפלגות האלו לקואליציה בניגוד לכל היגיון פרגמטי ו/או אידאולוגי.

אבל יש דבר כזה שנקרא "מציאות". המציאות נוטה להיות כמו אלוהים: שניהם דורשים צומי כמו בלוגרית בת 13 ושניהם מגיבים מאוד באלימות אם הם לא מקבלים את הצומי הזה. אלוהים לרוב היה מגיב באמצעות דבר, רעב, בצורת, כיבוש או גלות כשהיו מעצבנים אותו, המציאות לרוב מעדיפה להגיב על ההתעלמות ממנה באמצעות סטירה מצלצלת לפנים. נתניהו החליט להתעלם מהמציאות, וכצפוי הוא קיבל את הסטירה שלו, שהתקבלה בצורת העובדות הבאות: במהלך 28 ימים הוא הצליח להכניס לקואליציה רק מפלגה אחת עם 6 מושבים, שטכנית הוא יכול להקים קואליציה גם בלעדיה; הוא נאלץ לוותר על תיקים בכירים ותיקים אחרים שהוא רוצה, אבל ככל הנראה הדבר הכי גרוע בשבילו הוא העובדה שהוא נאלץ לוותר על התיק לענייני מסטיק בזוקה ועל התיק לענייני חיות מחמד שאומצו מצער בעלי חיים וחסרה להם עין ואולי גם איזו אונה.

נכון, אני יודע, סביר להניח שגם אם הוא מראש היה הולך על האופציה ההגיונית ביותר (ובואו נודה, גם היא לא מביאה איתה בשורות יותר טובות מאלו שמביאות איתן פרסומות על שעשועון חדש בהנחיית אבי קושניר) הוא היה צריך לוותר על תיקים מיותרים ולתת כמה תיקים בכירים, אבל אולי אז לאיומים שלו נוסח "אם יאיר לפיד לא יעשה מה שאני אומר לו אני אתקשר לדרעי" לא היה מתלווה סאונד של "פחחח" ברקע והוא היה יכול להשיג לעצמו קצת יותר.

אבל ביבי הוא גאון פוליטי, לא יכול להיות שהוא הלך על האופציה של בזבוז חודש וחצי על הרכבת ממשלה שהוא היה יכול להרכיב בשבוע וחצי בלי שהייתה לו כוונה פוליטית מתוחכמת מאחורי זה. אה, לא הייתה? בטוחים? טוב, אם אתם אומרים.

פשוט קטעים עם הביבי הזה.